בעולם שבו החזות החיצונית מגדירה אותנו, יצירותיו של אודילון רדון מזמינות אותנו להפנות את המבט פנימה. דמויותיו ההיברידיות והנופים החלומיים אינם משקפים את הנראה, אלא חושפים את עומק הנשמה האנושית – פחדים כמוסים, כמיהות וחלומות המסתתרים בתוכנו.
לעשות מבט פנימי הוא מעשה של התנגדות. זהו להרגיש את מה שמרגיש לא נעים, לא ברור, לא מוכר. זהו קבלה של האור והצל שבתוכנו, כמו בדימויים הפנטסטיים של רדון. רק דרך החקירה הזאת נוכל למצוא אמת עמוקה יותר על מי שאנחנו.
בעידן של מהירות ודימויים שטחיים, ההתבוננות פנימה הופכת למעשה של התנגדות. קבלת האור והצל שבנו עשויה להוביל להבנה עמוקה יותר של עצמנו ושל האחר, ולריפוי פצעים חברתיים.
כפי שאמר רדון, האמנות נועדה לחשוף את הבלתי נראה. ייתכן שרק כשנעצום את עינינו, נוכל באמת להתחיל לראות.
ג'סיקה שרון
25.2.25

Comments