הפחד מהבד הלבן: סוד האימפרימטורה
- יובל שרון

- לפני 26 דקות
- זמן קריאה 3 דקות
כולנו מכירים את הקושי ברגע הזה שלפני הנחת הצבע הראשונה על הבד או הנגיעה הראשונה של העיפרון על הנייר. יש ברגע הזה משהו שמעורר חרדה. זה קצת כמו צנחן בשנייה לפני שהוא קופץ מהמטוס – המתח בשיאו, והגוף דרוך. רק אחרי שהמצנח נפתח, אפשר באמת ליהנות מהנוף ומהאוויר הנעים.
למה הרגע הזה כל כך מאיים ואיך אפשר להתמודד איתו בצורה הכי טובה? האמת היא שאמנים לאורך כל ההיסטוריה התמודדו עם השאלה הזאת ומצאו טכניקות מבריקות שעוזרות לצלוח את המחסום.
הריק המאיים: למה הלבן מפחיד אותנו?

הבד הלבן מאיים בגלל שהוא ריק. מכיוון שאין בו כלום, אנחנו חשים צורך הישרדותי למלא אותו, וזה מעורר חרדה כי אנחנו לא יודעים בדיוק במה ואיך לעשות זאת. החשש מחוסר הצלחה נשלף החוצה ו"מושלך" על הבד האומלל.
ברמה הנפשית, זה נשמע הגיוני מאוד. הריק של הדף מהדהד אצלנו את הריק הקיומי. דמיינו שאתם נכנסים לדירה ריקה: אין שם כלום חוץ מקירות לבנים, רצפה ותקרה. יש בזה משהו מנוכר, נכון? אבל אם רק היה מונח שם שטיח אחד על הרצפה, הכל היה נראה אחרת. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפחד מהריק היא פשוט להניח שטיח על הרצפה!
בעולם הציור, ה"שטיח" הזה הוא פשוט להניח משהו על הבד כדי לבטל את הריק. הדרך הקלה ביותר היא לקחת מברשת רחבה ולצבוע את הבד בצורה פשוטה, כמו שצובעים רהיט. ברגע זה הפעולה הופכת למלאכה ולא ל"אמנות" גבוהה. פתאום, כל משקל התיאוריה והיסטוריית האמנות יורד מהכתפיים שלנו. יש באקט הזה שחרור עצום – זהו רגע פתיחת המצנח שמעניק את תחושת ההקלה.
הטכניקה הקלאסית: אימפרימטורה (Imprimatura)

זהו לא סתם פתרון פסיכולוגי, אלא טכניקה קלאסית ידועה שנקראת אימפרימטורה (באיטלקית: השכבה הראשונה). מדובר בכיסוי מראש של כל הבד בצורה אחידה בצבע שמן מדולל מאוד (בדרך כלל בגווני אדמה כמו סיינה שרופה או אומברה).
אמנים מאז תקופת הרנסנס משתמשים בטכניקה הזאת למספר מטרות:
אחידות והרמוניה: היא יוצרת צבע בסיס שעוזר להרמוניה של השכבות הבאות, במיוחד כשמשתמשים בגלזורות (שכבות צבע שקופות).
חשיפת האור: ניתן לבצע רישום הכנה על ידי "גריעת" צבע (מחיקה עם סמרטוט) וחשיפת הבד הלבן, מה שיוצר מיד תחושת פלסטיות ותלת-ממד.
דיוק טונאלי: המונוכרומטיות מאפשרת להתרכז בטונאליות (אור וצל) לפני שמתעסקים במורכבות הגוונים והצבעוניות.
במוזיאונים ניתן לעיתים לראות ציורים קלאסיים שלא הגיעו לגמר, ושם רואים בבירור את שכבת האימפרימטורה המבצבצת מתחת.
הקיארוסקורו והדרמה של החושך

אמנים כמו קאראווג'ו (Caravaggio) במאה ה-17 לקחו את זה צעד קדימה עם טכניקת הקיארוסקורו (Chiaroscuro - אור וצל). הם פיתחו גישה שבה האימפרימטורה כהה מאוד, כמעט שחורה, והדמויות נראות כאילו הן מגיחות מהחושך אל האור. זה מאפשר להשיג אפקטים דרמטיים ופלסטיות מדהימה.
בעוד שקאראווג'ו שכלל את הדרמה, אמנים פלמים כמו יאן ואן אייק השתמשו בבסיס בהיר יותר עם גלזורות שקופות כדי להשיג עומק של אור פנימי.
פתרונות עכשוויים: המקרן ככלי עזר

שיטה עכשווית ופרקטית נוספת להתמודד עם אימת הבד החלק היא פשוט לכסות אותו ברישום יסודי באמצעות שימוש במקרן, כלי שהפך בעשורים האחרונים לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים של אמנים מובילים בעולם. עם מעבר בעיפרון או פחם על קווי המתאר הכלליים המוקרנים, אנחנו יוצרים במהירות וללא מאמץ מיותר את התשתית הרישומית של היצירה, מה שמבטל את החשש מפני פרופורציות לא נכונות או קומפוזיציה מעוותת ומאפשר לנו להתפנות לטיפול בצבע. חשוב להבין שהשימוש בעזרים אופטיים אינו "רמאות", אלא המשך ישיר למסורת ארוכה; עוד במאה ה-17 השתמשו מאסטרים כמו ורמיר וקאראווג'ו ב'קמרה אובסקורה' (לשכה אפלה - האבטיפוס הראשון של המצלמה) כדי להשיג דיוק פוטוגרפי, כפי שטוען האמן הנודע דיוויד הוקני בספרו "ידע סודי". אחד האמנים המוכרים ביותר שעשו שימוש נרחב במקרן הוא אנדי וורהול, אבי הפופ-ארט, שהיה מקרין צילומים על קנבסים גדולים ועובר על קווי המתאר שלהם כדי ליצור את הדיוק האייקוני של הדמויות שלו, תוך שהוא מוותר על מלאכת הרישום הידנית לטובת המהירות והאסתטיקה התעשייתית. גם בימינו, אמנים מוערכים כמו גרהרד ריכטר משתמשים במקרן כדי להעביר צילומים אל הבד ולחקור את הגבול שבין המציאות האובייקטיבית לפרשנות הציורית המטושטשת. בישראל ישנם ציירים רבים שמשלבים מקרן בתהליך היצירה. חשוב לציין בנקודה הזאת שיש אמנים רבים גם בישראל שמבחינתם זהו חטא נוראי להשתמש בעזרים כאלה והם נאמנים אך ורק לעין וליד בתהליך היצירה שלהם כיוון שהם רואים את עצמם כמחזיקי ידע ייחודי וכהמשך ישיר של מסורת תרבותית רבת חשיבות.
בין אם תבחרו באימפרימטורה קלאסית ובין אם תעזרו במקרן מודרני, הסוד הוא בביטול הלבן הסטטי. הסטודיו בבית חנן הוא המקום שבו אנחנו לומדים יחד להפוך את החרדה לסקרנות ואת הבד הריק למרחב של גילוי.
רוצים להתנסות בטכניקות האלו מקרוב? הצטרפו אלינו לקבוצות הילדים, הנוער או הבוגרים בסטודיו, ונגלה יחד איך השטיח הראשון שלכם על הבד יהפוך ליצירה שלמה.




תגובות